חלום הבית הפרטי מתממש.
כל כך הרבה חלומות מקבלים עכשיו במה. השמחה ההתרגשות פרטים שאהבנו במיוחד שפגשנו לאורך השנים כאן ושם רחוק וקרוב שמרנו לעצמנו עמוק בתיקיית זיכרון מיוחדת קרובה ללב והנה הנה היא נפתחת …
את החלום מתחילים לטוות להגדיר למקם ולאחד. הרי אספנו המון. החל מכניסה מרהיבה דרך מטבח חלומי וחדרים מרווחים עד לשידה הספציפית עם הרגליים המיוחדות ההן …בדיוק ההן.
אלא שאז מתחברת המציאות ומסתבר שגם בבניית בית פרטי יש מגבלות.
שטח המגרש, צורתו זכויות הבניה המותרות וגם אוסף אילוצים פרטי, כמו מהם גילאי הילדים האם אנו מעוניינים למקם את יחידת ההורים בקומה העליונה או התחתונה , ליד הילדים או במרחק. מהי תפיסת עולמנו, מהן האפשרויות מהו מחיר הוויתור.
המון יש לכתוב על מיקומים ושיקולי דעת אבל אולי נתחיל בנקודה פחות פופולארית להתייחסות אבל מאוד מאוד רלוונטית בחיי משפחה ממוצעת: פינת הכביסה!
איך בבת אחת אויר ההתרגשות נלקח מאתנו ותחושת הייאוש מציצה. כן אין מנוס, הבית קודם כל צריך לשרת אותנו. תשאלו למה בחרתי מכל הנושאים לפתוח דווקא בזה? פשוט, לכביסה אין אג'נדה שתייצג אותה. יש לה נטייה להידחק. פחות להיחשב בים הבקשות. היא כביכול שולית אבל לא.
אין בה ריגוש כמו במימוש חלום מרתף יינות או חדר משחקים מנותק מחלל הסלון אין בה יוקרה או זוהר יש בה סתם עבודה סזיפית שאנו מנסים להדחיק וודאי לא לשלב בחגיגה.
אבל היא כאן. והיא לא הולכת לשום מקום. יותר מזה, למרות התנועה לשחרור האישה עדיין ברוב בתי האב בישראל (או בתי האם ??) האישה היא זו הממונה על נושא זה. נכון לא ערכתי מחקר, ואין בידי נתונים מספריים אבל יש בניסיוני מפגשים מכובדים. נכון, זו הכללה והיא איננה תמיד נכונה ויש עוזרות אחראיות, יש בעלים נפלאים, יחידי סגולה, יש לעיתים אפילו ילדים מסייעים ועדיין ככלל האישה היא האחראית והיא כמו שאתן כבר יודעות גם מתפשרת…
אז אם לא נשאר איפה למקם את הפינה – נזיז. אין באמת התייחסות לנוחות התפקוד אין מענה לעמדת קיפול הכביסה הרי גם זהו שלב או תחנה בעלת עיכובים.
כך יוצא שאם יחידת ההורים למטה, נתפתה למקם את היחידה העוסקת בנושא הלא פופולארי הזה – למעלה. אנחנו אפילו משכנעים את עצמנו שמרפסת למעלה תשפר את איכותה של הפינה. אבל…. לא!.
אזור השירות הקרוי "כביסה" חייב לקבל במה דווקא באזור המגורים העיקרי.
כל העוסק בזה יודע שבלחיצת כפתור נפעיל ונדרש אליה שוב כעבור כשעה/ שעתיים נעביר למייבש, ושוב נפעיל נוציא ונקפל וכו וכו. אני מציינת את הפעולות הנ"ל מכיוון שהן אגביות, הן נעשות "תוך כדי" . תוך כדיי צפייה בטלוויזיה או בישול, תוך כדי ארגון הילדים תוך כדי שיחת חולין תוך כדי. וכדי שהתוך כדי יתקיים הוא חייב להיות בסביבת העבודה השוטפת.
כן, לגרוע חלק מהאזור היקר לטובת הפינה.
